#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרסו. עיר שיש בה שני יוסף ב""ש האם ומדוע 1) יכולים להוציא שט""ח על אחרים 2) מוציאין שט""ח זה על זה? "	"1) לתנא דמתניתין יכולים להוציא דס""ל אותיות נקנות במסירה,ועל כרחו יפרע למי שהשטר בידו. לתנא דברייתא אין יכולים להוציא דס""ל שאין אותיות נקנות במסירה, ומתוך כך ידחה הלוה לזה ויאמר פקדון הוא אצלך, ולזה יאמר אין השטר בידך.<br>ואי בעית אימא דכ""ע אותיות נקנות במסירה. לתנא דמתניתין יכולים להוציא דס""ל שאין צריכים להביא ראיה שהשטר נמסר להם. לתנא דברייתא אין יכולים להוציא דס""ל שצריכים להביא ראיה שהשטר נמסר להם ואינו פקדון או גניבה <sup>שמ</sup> .<br>2) לתנא דמתניתין אין יכולים להוציא דס""ל כותבים שטר ללוה אע""פ שאין מלוה עמו, ויכתבו לו שטר שלוה מיוסף ב""ש וילך ויתבע לחבירו <sup>שמא</sup>. לתנא דברייתא אין כותבים שטר ללוה עד שיהא מלוה עמו וא""כ אין לחוש לרמאות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שמ.  כתב הרשב""א שלרבא לכו""ע אין אותיות נקנות במסירה. תנא דברייתא סבר שחוששים לנפילה אפי' די חיד א""נ שחשש לפקדון אפילו בששמו תי הם שווים ותנא דמתניתין סבר שאין חוששים .
<br>שמא.  כתב הרשב""א שהגמ' בפ""ק דב""מ העמידה משנתנו שכותבים שטר ללוה אע""פ שאין מלוה עמו דוקא בשטרי אקנייתא דמשעת קנין שעבד נפשיה, הא בשטרי דלא ו אקנייתא כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן, הילכך אפי' לתנא דמתניתין כל כי הא כיון שאין כותבים, מוציאי ם .</span>"	בבא בתרא קעג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרסז. נאמר במשנה נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהם פרועים. והרי אמרה המשנה ולא אחר יכול להוציא עליהם שטר חוב? 	רבי ירמיה תירץ שיכל להוציא עליהם שטר חוב כיון שפירש בשטרות שלשה דורות ולא היו שמות הסבים שוים. ושטרות<br>שניהם פרועים כיון שבשובר נכתב רק שיוסף בן שמעון פרע. אביי תירץ שכונת המשנה שנמצא ללוה בין שטרותיו ששטרו של יוסף בן שמעון המלוה פרוע, שטרות שניהם פרועים.	בבא בתרא קעג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרסח. לוה משני יוסף ב""ש ובשובר כתוב שפרע ליוסף ב""ש ובאו עליו בהרשאה. האם גובים כשהלוה טוען 1) שפרע לאחד 2) שפרע לשניהם? "	"כתב הרשב""ם (ד""ה אביי):<br>1) ששטר אחד יכולים לגבות ממ""נ.<br>2) שאינם גובים כלל."	בבא בתרא קעג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרסט. מה הדין בהלואה 1) עם ערב ולא התנה ממי שארצה אפרע 2) התנה ממי שארצה אפרע 3) עם קבלן 4) כשנשא הערב ונתן ללוה? 	"כתבו התוס' (ד""ה חסורי):<br>1) עליו לתבוע את הלוה בב""ד אפילו אין לו נכסים ואם הלוה רחוק ימתין לו או ילך לשם לתבעו ולכופו <sup>שמב</sup>, ואם לא יוכל לכוף את הלוה לשלם או שלא ציית דינא גובה מן הערב.<br>2) אם יש קרקעות ללוה נפרע מן הלוה תחילה. אם אין קרקעות ללוה אם ירצה ידון עם הערב תחילה ואם ירצה יתבע את הלוה תחילה.<br>3) אפילו יש נכסים ללוה יכול לתבוע את הקבלן תחילה. לרשב""ג אם יש נכסים ללוה לא יפרע אלא מן הלוה ואין הלכה כרשב""ג.<br>4) יפרע מן הערב ולא מן הלוה ואם לא מצא שום דבר להפרע מן הערב חוזר על הלוה מדין שעבודא דרי נתן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שמב.  והרשב""א והרא""ש  (סי' מ)  כתבו שאם הלוה במדינת הים יפרע מן הערב.</span>"	בבא בתרא תוס' קעג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרע. מה הדין באמר 1) הלוהו ואני פורע או תן לו ואני פורע 2) הלוהו ואני קבלן או תן לו ואני ערב 3) ולהלכה באיזה לשון נהיה ערב קבלן? 	"1) לרב הונא הלוהו ואני פורע הוה ערב,תן לו ואני פורע הוה קבלן.לרב חסדא בשניהם הוה קבלן, ורק אם יאמר הלוהו ואני ערב הוה ערב. לרבא בשניהם הוה ערב, ורק אם יאמר כ- 3) הוה קבלן.<br>5) לר' יצחק הלוהו ואני קבלן הוה קבלן, תן לו ואני ערב הוה ערב. לרב חסדא ולרבא כנ""ל.<br>6) הלכה כרבא שאמר שצריך לומר תן לו ואני נותן לך, וכתב הרשב""ם שכ""ש תן לו ואני קבלן. והתוס' (ד""ה חסורי) כתבו שדוקא בלשון תן לו ואני נותן לך <sup>שמג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שמג.  והרי""ף והרשב""א כתבו כתוס'. והרא""ש  (סי' מא)  כתב כרשב""ם .</span>"	בבא בתרא קעג: - קעד. ותוס'		
